איך אפשר לעזור?

מדביקים את הקישור לפרופיל הציבורי שלכם בעמוד הבית של wipe. המערכת קוראת את הפרופיל, מבינה מה האתר שלכם צריך להיות, ובונה אותו. זה לוקח בערך שתי דקות.

פותחים את האתר מהדשבורד ועורכים בלשונית "תוכן". אפשר לשנות ניסוח, לסדר מחדש את הסדר של החלקים ולהסתיר חלקים שלא מתאימים. כל שינוי נשמר כגרסה, כך שאפשר תמיד לחזור.

בלשונית "פרסום" בוחרים כתובת ולוחצים לפרסם. האתר עולה לרשת בכתובת שבחרתם, למשל maayan.iw.pe. פרסום דורש תוכנית בתשלום; בנייה ועריכה חינם.

בלשונית "פרסום" יש "להוריד מהאוויר". העמוד מפסיק לענות והכתובת משתחררת, אבל האתר, הגרסאות והפניות נשארים בחשבון ואפשר לפרסם שוב בכל רגע.

אם באתר יש טופס, כל פנייה נשמרת בחשבון ונשלחת אליכם במייל. הטופס פעיל רק באתר שפורסם — בתצוגה המקדימה הוא לא שולח כלום.

ב"החשבון שלי", בתחתית העמוד. המחיקה מוחקת הכל — אתרים, גרסאות ופניות — ואי אפשר לשחזר. המנוי מבוטל אוטומטית לפני המחיקה.

אפשר להיכנס עם Google או עם אימייל וסיסמה. אם פתחתם חשבון עם Google, היכנסו עם Google — אותה כתובת מייל עם סיסמה היא לא אותו חשבון.

התשלום חודשי או שנתי ומתחדש אוטומטית. ביטול הוא לחיצה אחת ב"החשבון שלי ← התוכנית", והאתר נשאר באוויר עד סוף התקופה ששולמה.

כל התוכניות בתשלום מאפשרות לפרסם. ההבדלים הם בכמות השיפורים והבנייה מחדש בחודש, בתיבת הפניות, ובדומיין אישי. את המספרים המדויקים אפשר לראות ב"החשבון שלי ← התוכנית", כולל כמה נוצל החודש.

רק מה שכבר פומבי בפרופיל שהדבקתם: שם, תיאור, ניסיון, וטקסט של פוסטים ציבוריים. wipe לא מתחברת ל‑LinkedIn בשמכם, לא רואה הודעות, ולא נוגעת בשום דבר שאינו גלוי לכל אדם שנכנס לקישור.

כברירת מחדל האתרים נבנים מטקסט וטיפוגרפיה בלבד, בלי להעתיק תמונות מהפרופיל. זה לא חסרון — תמונה שאין עליה זכויות ברורות היא סיכון משפטי, ועמוד טיפוגרפי טוב עדיף על עמוד מלא בתמונות סטוק.